1. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה הנטענת בגבה בגין תאונה שאירעה לה לטענתה ביום
17/6/10, כ
"פגיעה בעבודה".
2. תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה מיום
17/6/10, נדחתה על ידי פקיד תביעות נפגעי עבודה של הנתבע, מהנימוקים כדלקמן:
"על פי האמור בסעיף 79 לחוק ביטוח הלאומי, "
תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך".
3. לטענת התובעת, יש להכיר בתאונה בה היתה מעורבת ביום
17/6/10, כ"תאונת עבודה", שכן התאונה אירעה במהלך עבודתה של התובעת, תוך כדי שהיא מרימה שק חומרי דישון, כאשר גבה נתפס והיא נפלה לקרקע והתעלפה וכתוצאה מאירוע זה נגרמה לה חבלה באיזור הגב התחתון וברגל ימין.
4. לטענת הנתבע, לא הוכח קיום אירוע תאונתי ביום
17/6/10, תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת. כמו כן, טען הנתבע כי אין קשר בין הפגימה ממנה סובלת התובעת בגבה, לטענתה, לבין עבודתה ו/או תנאי עבודתה ביום
17/6/10.
5. המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלה כדלקמן:
האם פגיעתה של התובעת היא פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי?
המצב המשפטי
6. הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 קובעות -
" 'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".
הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה במאידך גיסא.
ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וכלל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה.
(ראה לעניין זה דב"ע נג/0-153
עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50, דב"ע נב/88-0
כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169, דב"ע שם/69-0
המוסד - אל מנון וייל פד"ע יב 225, דב"ע נו/251-0
בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).
7. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ושקלנו את מכלול טענותיהם, הגענו לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה, ועל כן מצאנו כי יש לדחות את התביעה.
8. המסמכים הרפואיים מלמדים כי ביום
17/6/10, במסגרת שירות של "ביקור רופא", הגיע ד"ר שושקובסקי ארקדי, למקום מגוריה של התובעת וכתב בתעודה הרפואית (נ/4):
"כאבים בגב התחתון, ברגל ימין, בתוך שבוע ימים".
9. בעדותו בפנינו ציין ד"ר שושקובסקי, כי בדק את התובעת ביום
17/6/10 והבין מתוך דבריה כי האירוע התרחש לפני שבוע ימים ולא ביום
17/6/10 (פרוטוקול מיום 27/2/12, עמ' 6, ש' 10-13). ד"ר שושובסקי נשאל גם לגבי ביקור רופא נוסף אשר ביצע ביום
14/1/11, ולטענתו סיבת הביקור השני הייתה לטפל בתובעת ולא לתקן את מה שרשם בתעודה הרפואית מיום
17/6/10 (פרוטוקול מיום 27/2/12, עמ' 6, ש' 32 - עמ' 7 ש' 3). ד"ר שושובסקי הסביר את שרשם בביקור השני מיום
14/1/11 בפרק ההיסטוריה הרפואית, כדלקמן:
"התכוונתי לכך שהשינויים הרפואיים הכאבים התחילו לפני ה-17/6/10, אני מסכים עם מה ששאל בית הדין כי מה שהתכוונתי זה שהבעיות הרפואיות אצל החולה החלו עוד לפני יום 17/6/10, המועד בו זומנתי לביקור החולה" (פרוטוקול מיום 27/2/12, עמ' 8, ש' 13-15).
חזקה כי מסמכים אלה מלמדים על בעיה שהייתה קיימת לתובעת והחמרתה עוד בטרם האירוע שבמחלוקת.